תורה תמימה על התורה, דברים כ״ה:ז׳

7

ואם לא יחפץ. ואם לא יחפץ וחלצה נעלו – הא אם חפץ מייבם, מלמד שכל העולה ליבום עולה לחליצה, וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה יבמות כ' א'

8

ואם לא יחפץ. אמר רב אין כופין לחליצה, וכי אתו לקמיה דרב, אמר להו, אי בעית חלוץ אי בעית יבם, בדידך תלי רחמנא, ואם לא יחפוץ האיש, הא אם חפץ אי בעי חלץ ואי בעי ייבם . שם ל"ט ב'

9

ואם לא יחפץ. היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיעברו עליה ג' חדשים , ומעשה באדם אחד שבא לפני רבי יוסי, אמר ליה, מהו לחלוץ בתוך ג' חדשים, אמר ליה לא, אמרו לו, ותחלוץ ומה בכך, קרא עליו מקרא זה, ואם לא יחפץ, הא אם חפץ ייבם, כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה . שם מ"א ב'

10

ואם לא יחפץ. מי שהיה נשוי שתי נשים ומת, ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה, ונייבם לחדא ויחלוץ לחדא, אמר קרא ואם לא יחפץ, הא אם חפץ ייבם, מכאן שכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה . שם מ"ד א'

11

ואם לא יחפץ. מצות יבום קודמת למצות חליצה, דאמר קרא ואם לא יחפץ האיש לקחת וחלצה, הא אם חפץ מייבם שם נ"ד ב'.

12

לא יחפץ האיש. הקטן שנחלץ לא עשה כלום, מאי טעמא, איש כתיב בפרשה . שם ק"ה ב'

13

לא יחפץ האיש. ואם לא יחפץ האיש ולא שלא חפץ בה המקום, מכאן לעריות שחייבין עליהן מיתת ב"ד שאין עולות לא ליבום ולא לחליצה ספרי.

14

ועלתה. מלמד שמצוה בב"ד שיהיה בגובה של עיר ספרי.

15

ועלתה יבמתו. יבמתו יבמתו ריבה אפילו שתי יבמות הבאות מבית אחד . יומא י"ג ב'

16

ועלתה יבמתו. כלל אמרו ביבמה, כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת, איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת , דאמר קרא ועלתה יבמתו השערה, מה ת"ל יבמתו, לומר לך, יש לך יבמה אחרת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום, ואיזו היא, זו חייבי לאוין, ואימא חייבי כריתות, אמר קרא ואם לא יחפץ האיש לקחת, הא חפץ מייבם, מלמד שכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה . יבמות כ' א'

17

ועלתה יבמתו. מה ת"ל יבמתו, לפי שנאמר והיה הבכור אשר תלד, יכול שאני מוציא קטנה וזקנה, ת"ל יבמתו יבמתו ריבה ספרי.

18

ועלתה יבמתו. מכאן שהיבמה הולכת אחר היבם . ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו

19

השערה. אמר רבא, צריכי דייני למקבע דוכתא, דכתיב ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים . יבמות ק"א ב'

20

אל הזקנים. זקני שנים ואין ב"ד שקול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה, מכאן דמצות חליצה בשלשה דיינים . שם שם א'

21

אל הזקנים. מלמד שמצוה לב"ד שיהיו בזקנים ספרי.

22

ואמרה. בלשון הקודש . יבמות ק"ו ב'

23

מאן יבמי. תנא רבי ישמעאל, מאן יבמי ולא זה שמאנו שמים פרט לחייבי לאוין שאינן עולות ליבום, אלא מעתה לא תהא צריכה חליצה, א"ר ירמיה, יבמתו יבמתו, התורה רבתה לחליצה . ירושלמי יבמות פ"א ה"א

24

מאן יבמי. היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיעברו עליה שלשה חדשים, ותחלוץ מיד, תנא רבי הושעיא, מאן יבמי וגו', זה שאומרים לו יבם אומרים לו חלוץ, וזה שאין אומרים לו יבם אין אומרים לו חלוץ . שם פ"ד ה"א

25

להקים לאחיו שם. סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, ואע"פ דכתיב להקים לאחיו שם והאי לאו בר הכי הוא אפ"ה שעת הכושר דמעיקרא מילתא היא, דאל"ה אין לך אשה שכשרה ליבם שלא נעשה בעלה סריס חמה שעה אחת קודם למיתתו . יבמות ע"ט ב'

26

שם בישראל. תנא רב שמואל בר יהודה, בישראל – בב"ד של ישראל ולא בב"ד של גרים . שם ק"א ב'

27

לא אבה. לא אבה הוא ולא שלא אבה בה המקום, מכאן לחייבי כריתות שאינן עולות לא ליבום ולא לחליצה ספרי.

28

לא אבה יבמי. אמר אביי, האי מאן דמקרי גט חליצה לא לקרי לדידה לא לחודיה ואבה לחודיה, דמשמע אבה יבמי, אלא לא אבה יבמי . יבמות ק"ו ב'